לאחר שהחל פרעה לשעבד את בני ישראל הודיעו לו האסטרולוגים שעתיד להיוולד בן שיושיע את ישראל ויוציאם מהגלות. פרעה הגיב במאמצים כבירים שמטרתם הייתה למנוע את קיום החזון, כאשר כחלק מאותם מאמצים הוא ציווה להשליך כל בן שנולד אל היאור. הגאון הסטייפלר זצ"ל מדגיש את רצף המאורעות המדהים שבא בעקבות הגזירה. משה רבינו נולד, המצרים כמובן רצו לזרוק אותו ליאור, ולכן יוכבד הכניסה את משה לתוך תיבה והניחה לו לשוט ביאור לעבר הלא נודע. הוא ניצל בזכות לא אחרת מאשר בתיה בת פרעה שמשתה אותו מהמים. משה הקטן גדל בבית המלוכה, בידיו של פרעה בכבודו ובעצמו. כל מאמציו של פרעה לשנות את העתיד – נכשלו, אולם מה שמפעים יותר, זו העובדה שמשה ניצל בדיוק בגלל הגזירה להרוג את כל הילודים! לכן הוא הגיע לתיבה ביאור וניצול בידי בת פרעה! הגאון הסטייפלר כותב שמכאן לומדים שאם רצון ה' הוא שמאורע מסוים יתרחש, אזי אין כל אפשרות לאף אדם לשנות זאת. גם אם ישקיע כל מאמץ ויפעל בכל דרך אפשרית . אדם יכול לפעול ולעשות השתדלות גדולה עבור עניין מסוים, אולם הצלחתו בכך היא רק מכיוון שכך גזרה ההשגחה העליונה. אם לא נגזר עליו שיצליח בעניין זה, אזי יהיה המאמץ שיעשה אשר יהיה- הוא לא ישנה את המציאות.

לימוד מהותי זה הוא משמעותי מאד לגבי המשבר הכלכלי שלצערנו משפיע על חייהם של אנשים בכל העולם. ישנם רבים שהשקיעו את מירב זמנם ומרצם על מנת להרוויח את פרנסתם, ולפתע מצאו את עצמם במצב כלכלי מעורער וחסר יציבות. מה נדרש מהאדם להגיב כשפוקד אותו ניסיון כזה? על פי דברי הסטייפלר ניתן לענות על שאלה זו. הסטייפלר מביא את דברי חז"ל שמזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה. ולפיכך כל השתדלות גשמית לא תוכל לשנות את מה שגזרה ההשגחה העליונה על האדם. אדם שלפתע איבד סכום כסף נכבד, באופן טבעי יפתח בנסיונות והשתדלויות ובמציאת דרכים חלופיות להשיג את אשר איבד. זוהי תגובה מובנת ביותר, אולם חשוב לזכור שהשתדלות גדולה יותר לעולם לא תגרום לרווחים נאים יותר. כיצד ידע מהי כמות ההשתדלות הראויה? הגדרתו של מורי ורבי ר' יצחק ברקוביץ שליט"א היא שכל מה שנכלל בגדר ההשתדלות ה"נורמלית" – נכון לעשות, ויש להיזהר לא לעשות מעבר לגבול זה. הקדשת זמן רב מידי, ומאמצים גדולים מידי עבור השתדלות לפרנסה, באופן שכל עניין אחר נעשה טפל ובטל כנגד השתדלות זו, זוהי השתדלות מיותרת ולא נצרכת, והיא לא תניב שום פירות. אם כך, הדבר הראשון שניתן ללמוד מדברי הסטייפלר הוא שאם ה' גזר שכך יראו פני הדברים ואלה המאורעות יבואו ויתרחשו, אזי אין שום אופן של השתדלות טבעית שתשנה את גזירת עליון.

ישנה דוגמא משעשעת מעט המובאת בשם בעל ה"בן איש חי" לתופעה זו: אדם אחד נחל הצלחה מסחררת בכל שטחי מסחרו. אותו אדם הרויח כל כך הרבה כסף, עד שהוא החל לפחד מעין הרע שעלול להתעורר כתוצאה מקנאת הסביבה. לכן הוא החליט לנסות לאבד את כל כספו והחל להשקיע את כספו בעסקים מפוקפקים ולא בטוחים. אולם, מאמציו לא הביאו את התוצאות ה"מיוחלות", ולמרבה צערו כל ההשקעות המסוכנות ביותר שהשקיע – הצליחו! הוא הלך לרבו כדי להשיח את מצוקתו. הרב אמר לו שאל לו להמשיך בניסיונותיו אלה, כיוון שאם ה' גזר עליו שיהיה עשיר – אין לו אפשרות לשנות זאת. רואים מכאן שההצלחה, כמו גם הכישלון בגשמיות – הינם לגמרי מחוץ לתחום שליטתנו .

למרות זאת, ישנה דרך אחת שכן יכולה לשנות את מה שנגזר על האדם בראש השנה; הסטייפלר מסביר שמאמצים רוחניים מסוגלים לשנות את שנגזר. הגמרא אומרת שבכוח התפילה לשנות את גזר הדין. ועוד כתוב שתשובה יכולה לשנות גזר דין קשה ולהמעיט את הנזק שעלול היה להיגרם בגללו. לדוגמא, אם נגזר על שנה מסוימת שירדו בה מעט מאד גשמים בשל חטאים מסוימים, בכוחו של אדם אחד ששב על חטאיו לגרום שגשמים אלה יהיה גשמי ברכה. בדומה לכך אפשר לומר שאם נגזרה על האדם שנת פרנסה מסוימת, בהתאם לעבודתו הרוחנית בראש השנה, עשיית תשובה לאחר מכן יכולה לגרום שאותה פרנסה תגיע באופן יעיל יותר ותספק את כל צרכיו.

אמנם עליה רוחנית יכולה להועיל לאדם ולשנות את מצבו הכלכלי, אך חשוב לזכור שהרווח העיקרי מעליה זו הוא שהיא מביאה את האדם קרוב יותר לאלוקיו. לעיתים רבות אבדן כלכלי מביא בעקבותיו הזדמנות להתמקדות ועלייה רוחנית. לדוגמא, אדם שעבר משבר כלשהו בעסקיו, וכתוצאה מכך הצטמצמו שעות עבודתו, יכול להגיב בשני דרכים: או שיעבוד וישקיע מאמצי סרק להשלים את אשר אבד לו, לעומת זאת הוא יכול גם להשלים עם הצמצום הכלכלי, לנצל את ההזדמנות שנוצרה ולהוסיף שעות לימוד תורה, או לחילופין לשלוח את ידו בכל עניין בעל ערך רוחני אחר כגון עשיית חסד. דוגמא מדהימה לרעיון זה מהווה הסיפור על תחילתה של שושלת הרבנים המעטירה לבית סולובייצ'יק:

בתקופתו של ר' חיים מוולוז'ין חי יהודי עשיר וירא שמים בשם ר' משה סולובייצ'יק. הוא ירש את הונו מהוריו. היה ברשותו יער גדול מאד ולכן הוא עסק בעץ, הוא היה כורת את עציו, ומוכר אותם ברווחים גדולים. כיוון שהיה עסוק מאד בענייני העצים הוא לא היה ידוע כתלמיד חכם, אולם הוא היה ידוע כנדיב לב, ופיזר את עושרו ברוחב לב לצדקה. אולם הגיע היום ופתע פתאום הוא הפסיד את כל כספו, ונותר ערום מכל נכסיו. כל מי שהכיר אותו התפלא, כיצד ייתכן שעשיר מופלג כזה נפגע באופן כה נורא. ר' חיים מוולוז'ין כינס בית דין מיוחד שיתעמק ויבדוק שאלה זו. הם בדקו בדקדוק את ספרי חשבונותיו, אך לא מצאו שום דבר שאינו כשורה. משראו שאין שום סיבה שניתן להצביע עליה, הם הגיעו למסקנה שכנראה הוא נתן לצדקה יותר מחומש מכספו, וזהו מעשה אסור . הם הודיע לר' חיים מוולוז'ין על מסקנתם, אולם הוא דחה את הרעיון, ואמר שלא ייתכן שעל כזו טעות נענש ר' משה בעונש כה חמור, וכך נשארה השאלה ללא תשובה.

בינתיים, לר' משה נשאר זמן רב פנוי, שוב הוא לא היה טרוד כל כך בעסקיו והוא פנה לבית המדרש והחל ללמוד כסדר בערנות ובמרץ רב. לאט לאט התעוררו בו כישרונות שהיו חבויים בו והתברר שהוא בעל כשרון גדול בלימוד. הוא המשיך והתקדם בעקביות, עד שלבסוף הוא נמנה בינות לגדולי תלמידי החכמים בעירו, ונעשה אב בית הדין בקובנה. הוא גם עודד את בניו ללכת בעקבותיו, ואף הם נענו לאתגר והפכו להיות תלמידי חכמים. אז הבין ר' חיים מדוע גורלו של ר' משה נהפך עליו כך. בזכות מעשי הצדקה הרבים שעשה, הוא היה ראוי לשכר עצום; להיות הראשון בשושלת מעטירה של תלמידי חכמים. ומכיוון שקשה מאד שתצא תורה במקום שיש עושר גשמי, נלקח ממנו עושרו כדי שישתחרר מעולו, יכנס באוהלה של תורה, ויסלול את הדרך אחריו לדורות של תלמידי חכמים מופלגים .

כאשר נגזרת על האדם גזירה מסוג כזה, נראה לו שחייו עומדים להפוך קשים יותר, אבל כל ניסיון כזה הוא הזדמנות פז לשנות כיוון בכל שטחי החיים. אבדן רכוש מסוגל לגרום לאדם להתאמץ ולהשתדל יותר בענייני העולם הזה, אבל אם זה מה שהוא הפיק ממה שעשה לו בוראו – עליו להתבייש מאד. אנו לומדים ממאמצי השווא של פרעה לשנות את גזירת ה', שאין בכוחה של השתדלות גשמית, גם גדולה מאד, לשנות את גזירת ה'. התגובה היחידה שתועיל בכזה מצב היא להשתמש בזמן שהתפנה בעקבות המשבר ולעסוק יותר בעניינים רוחניים ונצחיים. מי ייתן ונזכה להגיב למה שגוזרת עלינו השגחת ה' באופן הרצוי.